לפסק הדין בעניין א.ו נגד שר הפנים
בית המשפט העליון הורה על ביטול נוהל משרד הפנים בעניין רישום קטין שנולד לבני זוג מעורבים, וקבע כי אין לדרוש מבני הזוג ראיות נוספות מעבר להצהרת אבהות, אך עם זאת, פסק כי יש להשאיר בעינו את 'נוהל המעמד', החל במצב בו האם היא אזרחית זרה.
על מנת לרשום ילד שנולד לבני זוג מעורבים, קבע משרד הפנים שני נהלים: נוהל הרישום עוסק במצב בו נולד קטין לאם ישראלית, וקובע כי כאשר הטוען לאבהות אינו אזרח או תושב ישראל, נדרשת הבאת ראיות שעניינן קיום חיים משותפים של בני הזוג קודם להוריית הקטין, ואם לא הוצגו או שהתעורר חשד ביחס לאמינותן, נדרש פסק דין אבהות, כאשר עמדת משרד הפנים דורשת בדיקה גנטית.
נוהל המעמד עוסק במצב בו נולד קטין לאם שאינה תושבת או אזרחית ישראלית, כאשר הטוען לאבהות הינו ישראלי, וקובע גם כן לצורך כך נדרשות ראיות נוספות מעבר להצהרת אבהות.
לטענת העותרת, האגודה לזכויות האזרח, הדרישות מבני זוג מעורבים - המצאת ראיות נוספות מעבר להצהרת האבהות, דרישה לקבלת פסק דין הצהרתי להוכחת האבהות, דרישה לביצוע בדיקה גנטית, פוגעות בטובת הילד ובזכויותיו, וכן פוגעות פגיעה בלתי-מידתית בזכות ההורות של האב והאם, בזכותם לכבוד ולשוויון, ובזכותם לפרטיות ולאוטונומיה.
המדינה טענה, בין היתר, כי הצהרת האבהות משפיעה על זכות הילוד לאזרחות, ועל זכויות האב הנובעות מכך, ולכן אין להסתפק בהצהרה בלבד בנסיבות המעלות חשש אפשרי למתן הצהרות-שווא.
בדעת רוב, קבעו הנשיאה בייניש והשופטת ארבל, כי יש לבטל את נוהל הרישום, אך אין לבטל את נוהל המעמד. לעניין נוהל הרישום, נקבע כי השיקול הדומיננטי העומד בבסיסו הוא החשש לרכישת מעמד שלא כדין בשל הצהרת אבהות כוזבת. שיקול זה, כך נפסק, לא הוכח מבחינה סטטיסטית, כך שחשש זה אינו מצדיק את הדרישות הנוספות שמעבר להצהרת בני הזוג, ולכן האיזון שערכה הרשות אינו עומד במבחן הסבירות המנהלית, באופן המצדיק את ביטול הנוהל.
עם זאת, לעניין נוהל המעמד, נקבע כי אין להתערב בו, שכן בכל הנוגע לנוהל זה, גם אם יש בו הכבדה מסוימת על הזוגות המעורבים, הרי שהחשש מהצהרת אבהות כוזבת גובר במקרה זה, וזאת נוכח הרווח המשני הלא מבוטל הנובע ממנה - רכישת אזרחות או תושבות בישראל.עם זאת, ציינה הנשיאה בייניש, כי גם במקרים בהם אכן מתעורר חשד ביחס לאמינות הצהרתם המשותפת של בני זוג מעורבים בדבר האבהות, הרי שהדרישה לקבלת פסק אבהות צריכה לשמש אמצעי אחרון, רק לאחר שכל אמצעי ההוכחה האחרים מוצו.
בדעת מיעוט קבעה השופטת (בדימ') פרוקצ'יה, כי יש לבטל את שני הנהלים גם יחד ולהסתפק בהצהרת אבהות משותפת בדומה לכללים החלים על בני זוג ישראלים, בכפוף לסמכות הגורם המוסמך לדרוש במקרה פרטני ובמידת הצורך ראיות נוספות. זאת, באשר לגישתה, קיים חוסר איזון בין החשש מפני מצגי שווא לבין עוצמת הפגיעה וההכבדה על בני הזוג.
לפסק הדין בעניין א.ו נגד שר הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.